ריאיון עם האמן/צייר יהונתן כיס-לב שהשתתף בסדנא: ״איך להתפרנס מאמנות״
(ארוך אבל שווה)
יהונתן, בוא תציג את עצמך.
אז קודם כול, שולי, אני ממש שמח להיות פה.
אני שמח על כל מה שאת הבאת לחיים שלי,
ואני ממש מתרשם מהמספר הרב של אמנים שהחליטו לקחת
את עצמם בידיים וללכת עם החלום שלהם.
אני צייר. אני בן 28. אני מצייר מאז שאני זוכר את עצמי.
תמיד רציתי לצייר ותמיד ציירתי.
זה היה חלק מההגדרה העצמית שלי, מתחושת הערך שלי.
כשהשתחררתי מהצבא החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות.
היום אני מתפרנס מזה.
אני מציג עבודות שלי בשתי גלריות בירושלים;
בחמש גלריות בתל אביב (ג׳ינא, שרונה, אורבן, טרייבס, סי אנד סאן, ארט מרקט בנמל תל אביב);
גלריה אחת בצפת; בברלין; בטורונטו; במונטריאול ובפלורידה.
מרבית ההכנסה שלי מגיעה מהגלריות האלה, שמוכרות ציורים שלי.
מעולה, עכשיו תאר באיזה שלב היית כשהתחלנו את הסדנה בינואר 2013.
כשהתחלנו את הסדנה הייתי בתקופה לא פשוטה.
בדיוק סיימתי את שנת 2012, ובסיכום כלכלי הגעתי להכנסות של 108 אלף שקלים,
שזה אולי נשמע הרבה ואני באמת חושב שזה הרבה,
אבל זה יוצא 9,000 שקלים בחודש לא כולל הוצאות על חומרים ועבודה –
צבעי שמן, בדים, משלוחים וסטודיו – שמסתכמות בכמחצית ההכנסה. י
צא שהתקיימתי, שרדתי, אבל לא הייתי מאוזן. הייתי חייב לבנק עשרת אלפים שקלים,
, והיו לי עוד כל מיני קצוות לא פתורים.
גרתי אצל ההורים והייתי בזוגיות טובה שהיה לה מלא פוטנציאל לא ממומש.
יותר מזה, הייתי די מותש, הרגשתי חסר מיקוד והייתי שרוי בחוסר איזון
בחיים שלי מבחינת הזמן שהקדשתי לזוגיות,
לתרגול גופני (היו לי בעיות גב נוראיות) ודברים אחרים שפשוט לא היו במקומם. במהלך החודשים,
תוך כדי הסדנה אִיתך ואחריה, התרחשו בחיי בזה אחר זה שינויים לטובה בכל התחומים
. הם אשכרה קרו – אני רואה את הקישורים – כתוצאה מהשאלות ומהמשימות שנתת לנו.
אז בוא נעבור על הנושאים השונים עליהם דיברנו ועבדנו בסדנא:
הנושא הראשון שדיברנו עליו היה זיהוי אמונות מגבילות.
בבקשה, מנה כמה אמונות מגבילות שהחזקת בהן בתחילת הסדנה.
היו לי מלא. לא חשבתי שאי-אפשר להתפרנס מאמנות כי איכשהו הצלחתי להתפרנס,
אבל היו לי אמונות כמו:
אמנות נאיבית היא לא אמנות אמיתית
כדי להתפרנס צריך לעבוד כמו משוגע
אמנות אמיתית היא חסרת פשרות
אני לא טוב בכל הקטע של הניהול או השיווק
הנושא השני היה בחירת אמונות חדשות.
ספר לי על ארבע אמונות חדשות שבחרת לך ותאר מה השינוי שהן עשו עבורך.
1. אמנות נאיבית היא אמנות ייחודית, מדהימה, והכי חשוב: אני בוחר בה ואוהב אותה.
הייתה לי תערוכה חשובה בגלריה גי׳נא בעקבות הקורס. זה עזר לי מאוד.
2. כדי להתפרנס צריך לעבוד חכם.
הבנתי שלהתרוצץ ולעבוד שעות מטורפות זה לא בהכרח חכם. י
חד עם התרגיל של האבנים שעשינו אִיתך, הבנתי שאם אתכנן
את הזמן כראוי לא אהיה חייב להיות עם הלשון בחוץ.
3. אמנות אמיתית כוללת ותמיד כללה פשרות.
התחלתי לקרוא ביוגרפיות ולהתוודע לכך שכל האמנים הגדולים
היו מוכנים לעגל פינות כשצריך, לעשות פורטרטים של אנשים שהם לא אוהבים
ולהגיד ״כן״ לדברים שמציעים להם. זה עזר לי להפגין גישה יותר חיובית כלפי שינויים
או התאמות שהגלריות ביקשו ממני, כמו למשל: ״הפאלטה שלך ירוקה מדי. לך על כחולים יותר״.
4. אני מדהים בכל הקטע של הניהול או השיווק.
התחלתי לקבוע דברים בלו״ז ולנהל בזמן שיחות מלחיצות וענייני ניירת,
כמו הוצאת קבלות וכו׳ שתמיד דחיתי. זה קרה כי הייתי חייב להתאים
את ההתנהגות שלי לאמונה החדשה שלי.
"כמה כסף אני צריך בחודש?" מה התרגיל הזה נתן לך?
התרגיל הזה יצר אצלי לחץ. הבנתי שאני צריך להביא עוד הכנסות.
הוא כאילו נתן רוגע, כשברור לי מה הסכום, אבל הסכום היה גבוה מבחינתי,
במיוחד אם רציתי לאפשר לעצמי לעבור לגור עם החברה וכאלה.
מודל לחיקוי – על מי חשבת ומה זה תרם לך?
דודו גרשטיין. הכרתי אותו ונפגשנו כבר, אבל התרגיל הזה נתן לי להבין
שאני רוצה להיות במידה רבה כמוהו. הייתי עד לשיחות טלפון שלו עם לקוחות מחו״ל,
ראיתי איך הוא עושה את זה, איך הוא מוכר רפרודוקציות בלי בעיה.
למדתי ממנו הרבה עליו וגם על עצמי.
פוקוס – מה נתן לך השיעור על מיקוד ואיך אתה מיישם?
הבנתי שלעִתים קרובות אני נוטה להתפזר.
היום אני עובד יותר עם לו״ז ועם תיעדוף נכון של מה באמת חשוב ומה לא.
זה עוזר לי להתמקד. אני מגלה יותר אומץ בתחום של האצלת סמכויות,
צמצמתי התנדבויות למיניהן והבנתי שהזמן שלי ממש יקר.
מחשבה מייצרת מציאות: איפה אתה משלב היום בחיים שלך
את זיהוי המחשבה והפיכתה לפני שהיא הופכת לרגש רע?
אני יותר חיובי היום כשאני פונה לגלריות, וגם כשאני חולם ושם לעצמי יעדים.
כשאני תופס את עצמי ממחזר איזו מחשבה ישנה, כמו ״די,
הסגנון שלי פשוט לא יעבוד עם הגלריה הזאת״, אז אני עוצר.
אני חושב, גם לגלריה הזאת מגיעים אנשים שאוהבים ציורים שמביעים שמחה, נשמה,
ומגיע להם לקבל את הציורים שלי. אז במקום ליפול לתוך סחרחרת של מחשבה שלילית, אני מנסה שוב.
וגם אם זה לא הולך, אני חושב על המקום שאליו כן הגעתי עד היום. זה עוזר לי מאוד.
רשימת יכולות נוספות – מה גילית שאתה יכול לעשות עוד?
זה מעניין, כי בדיוק בתקופה שבה התחלתי את הקורס אִתך,
עשיתי לראשונה סיור גרפיטי. הכול התחיל כשהעברתי הרצאה בגלריה ״הקצה״ בנהריה,
ובה אמרתי שעולם האמנות פרוץ יותר בתקופה הנוכחית,
שיש אמנים שלא מגיעים מהמסלול הסטנדרטי של לימודים גבוהים כמו ״בצלאל״
או ״המדרשה״ והתערוכות בגלריות, אלא מתחילים לדוגמה ליצור אמנות רחוב ודרכה מקבלים חשיפה.
מישהי בקהל התעצבנה ואמרה, "אתה קורא לוונדליזם אמנות?"
השבתי שחלק מאמנות הרחוב הוא בחזקת אמנות טהורה לדעתי, והזמנתי אותם לסיור בתל אביב בהדרכתי.
הסיור הזה הוליד עוד סיור, ואני מצִדי ניסיתי להימנע מזה. זה לא השתלב לי בלו״ז של הגלריות
, אבל את כל הזמן דיברת על הכנסה נוספת כדי שלא אהיה תלוי רק בציור,
ולאט-לאט הבנתי שאני צריך לתת גם לסיורי הגרפיטי מקום משלהם.
הקמתי חברה קטנה, קראתי לה ״גרפיטיול״, ומצאתי שלושה חברים שהשקיעו בה.
עם הזמן היא גדלה,
והיום יש לנו מנהלת סיורים וכמה מדריכים.
אני מרוויח מזה עוד כמה אלפי שקלים בשנה
, נחמד שיש הכנסה נוספת מכישור שהיה לי: היכולת להרצות ולדבר,
והאהבה לאמנות ולאמנות רחוב.
וזה לדעתי עוד יגדל, וזה ממש נהדר.
ומה בנושא ההתחייבות?
אחד הדברים הכי טובים והכי חזקים שהיו לי היו ההתחייבות.
בעזרתך הצבתי לעצמי מטרות חודשיות וחייבתי את עצמי, מול שותפה,
לממש אותן. בדרך כלל "תקתקתי" אותן ממש לפני הדד-ליין.
למשל, להיפגש עם גלריות היה אחד הדברים שהפכו לי את הבטן. מכיוון שזה הוצב כמטרה,
ההתחייבות כלפיה הביאה אותי לשיאים חדשים (טרייבס, ג׳ינא, סי אנד סאן, ארט מרקט).
מתי אתה פוחד ואיך אתה מתמודד עם פחד?
אני פוחד מדחייה שיכולה לנבוע מפנייה לגלריה חדשה או מהתנסות חדשה.
כדי להתמודד עם זה אני חושב מה כבר יקרה אם אכשל,
ובדרך כלל אני מבין ששום דבר לא יקרה. למדתי ממך שהפחד טוב במידה מסוימת,
כי הוא מעיד על התרגשות. גיליתי שכשאני עושה דברים שאני מאוד אוה
ב מתעורר אצלי הרבה מאוד פחד.
אז אני משתדל להתייחס אליו כאל דבר חיובי ולא לתת לו לעכב אותי.
ככה היה כשהוזמנתי לאחרונה לעשות ציורי קיר בבית חולים באפריקה.
הייתי אמור לקחת אִתי עוד שתי שוליות כדי להתמודד עם נשיאת ציוד ועם לוח זמנים מטורף.
פחדתי פחד מוות והוא כמעט שיתק אותי,
אבל חילקתי את מה שאני צריך לעשות למשימות קטנות, כמו שלימדת,
ושאלתי את עצמי מה אני צריך לעשות עכשיו, מה הכי דחוף, ולאט-לאט הדברים התבצעו.
מה שינית בחיים בעקבות השיעור על ניהול זמן, ״האבנים הגדולות״?
וואו, זה אחד השיעורים הכי חשובים. וזה מצחיק, כי כשהתחלת לדבר על זה במפגש השלישי,
גלגלתי את העיניים למעלה כאילו אני יודע את הדברים האלה.
אבל היה מביך לגלות שהלו״ז שלי לא מייצג את העדיפויות שלי.
הזמן שביליתי עם זוגתי היה מאוד נמוך בסדר העדיפויות שלי,
ולא הקציתי כלל זמן לכושר גופני. גם מבחינה עסקית, לא הקציתי זמן לתחזוקת קשר מול גלריות וכיוצא באלה.
הראשונה ששמה לב לשינוי שהתחולל בי בעקבות הסדנה הייתה החברה שלי.
אמרתי לה שמכיוון שהיא עובדת כמו משוגעת כמלצרית ואני עובד כמו משוגע בציור ובמכירה,
נקבע ערב משותף פעם בשבוע, והוא יהיה בגדר ייהרג ובל יעבור. וקבענו. זה ממש חיזק לנו את הזוגיות.
היום אנחנו עומדים על שלושה מפגשים שבועיים המוקדשים לקשר שלנו,
וזה באמת לוקח את הזוגיות ומעלה אותה על דרך המלך. היא מרגישה שהיא חשובה לי, שהקשר חשוב לי.
גם את הכושר הכנסתי ללו״ז. החלטתי שאני מאחר לסטודיו בחצי שעה כל בוקר,
ומקדיש את הזמן לריצה ולתרגילי מתיחות. זה ממש עזר לי כי סבלתי מבעיות גב,
והפיזיותרפיסט שלי התחנן שאעשה כושר באופן יומיומי.
מאז שאני מתאמן מדי בוקר אין לי בעיות גב.
הגדרתי בלו"ז זמן גם לניהול שיחות וכותב מיילים שקשורים לעסק,
ואני מתייחס גם אל הזמן הזה ביראת כבוד. זה גם הביא להתעסקות פחותה בדברים טריוויאליים,
שאחרים יכולים לעשות במקומי.
האם ערכת רשימת קשרים ואיך השתמשת בה?
עשיתי רשימה של אנשים שאני מכיר מעולם האמנות ויכולים לקדם אותי מבחינה כלכלית.
בין השמות היו שני בעלי גלריות שיזמתי אִיתם קשר בשעתו,
אבל לא הראיתי מספיק בגרות בדרך ההתנהלות שלי מולם.
עם שניהם החלטתי לחדש קשרים ולדחוף לעבודה משותפת.
האם הגדרת לקוח אידאלי וקהל יעד?
גם זה היה אחד החלקים המשמעותיים ביוצר בשבילי.
הבנתי שלפעמים אני מקדיש המון זמן לטיפול בלקוחות פרטיים, במפגש, בשיחות ובהבאת ציורים אליהם.
אפשרתי להם לנסות את הציורים בבית בלי שום התחייבות,
ומפה לשם המון זמן בוזבז על לקוחות שקנו פעם או פעמיים. מנגד,
תמיד אמרתי לעצמי שלקוחות פרטיים משלמים יותר מגלריות שצריכות לגזור את החלק שלהן.
אחרי העבודה על ״הלקוח האידיאלי״ הבנתי שלמעשה הגלריות, שאומנם גוזרות אחוז נכבד, הן
הלקוח המרכזי שלי, שסיפק לי 80% מההכנסות. אז התמקדתי בגלריות.
גם לקוחות פרטיים אני מפנה לגלריות, וכך יש לי יותר זמן ואנרגיה להתמודד עם הלקוחות המרכזיים שלי,
שהן הגלריות. תובנה אדירה.
מה נתנו לך הכללים להצגה עצמית?
קודם כול הבנתי שכל אדם יכול להיות לקוח, ושתמיד אני צריך לדעת איך להציג את עצמי היטב.
זה אחד השיעורים שהשקעתי בהם עבודה רבה, בחידוד כל מילה ומילה. היום אני מציג את עצמי כך:
״שמי יהונתן כיס-לב, אני אמן. אני מצייר ציורים שמביאים אור ושמחה.
אני מציג ב-12 גלריות ברחבי העולם והסגנון שלי ייחודי ממש. מרגע שראית כיס-לב אחד,
תזהה כיס-לבים אחרים. בציורים שלי אני משלב בין הנאיביות של ואן גוך,
הצבעים של מאטיס והאור הישראלי של ראובן רובין ונחום גוטמן.
הציורים שלי נמכרים במכירות פומביות ונכללים באוספים חשובים בארץ ובעולם, בבנקים, במשרדים גדולים,
בבתים של אנשים שמחפשים אמירה על הקירות שלהם ורוצים אמנות שמדברת.
אמנות תקשורתית, ומלאת חיים״. הנאום הזה עזר לי בכך שהוא גרם לי לא להתבייש.
מה לגבי סביבה תומכת?
גיליתי שיש לי שני חברים שתמיד מעודדים אותי, ויש כמה אחרים שאומרים לי,
״תראה, תשמע, לא כדאי״.
עם השניים המעודדים אני נפגש יותר ולא מהסס לספר להם על השיגעון הבא שלי באמנות,
על הדרך החדשה שלי. הם תמיד מעודדים.
מלא אנשים לא יודעים באוזני מי לספר על החזון שלהם, ומקבלים סטירות מאנשים סביבם.
אחרי שתיים-שלוש סטירות אנחנו בדרך כלל יורדים מהרעיון שהיה לנו, גם אם הוא היה ממש טוב.
חשוב להקיף את עצמנו באנשים משמעותיים ותומכים.
מה ביחס להכרת תודה?
אני חושב שכאן יש לי עוד דרך ארוכה. אני כותב הודיות מדי יום, חמישה משפטים
, וזה גורם לי להרגיש טוב, אבל הייתי רוצה להודות עוד על מה שיש.
טכניקות מכירה?
השיעור המשמעותי היה לשאול את הלקוח שאלות. שאלות, שאלות, שאלות.
אחר כך אני תופר את נאום המכירה שלי על הנקודות שגיליתי דרך התשובות שהלקוח ענה. זה גאוני.
הדבר המשמעותי ביותר הוא שהיום אני נהנה יותר ממכירה, דבר שהיה לי פשוט מבחיל לפני כן.
שיתופי פעולה?
אני מתגמל אנשים שמביאים לי לקוחות, ומשתדל לא לראות את עצמי בתחרות עם אף אמן.
לכל אחד יש נישה משלו. זה מאמלל אותי כשאני חושב על תחרות, על ״אין מספיק לקוחות״ ודברים כאלה.
אני משתדל יותר ויותר לעבוד בשיתופי פעולה, למשל עם מעצבים, ויש לי עוד דרך ארוכה לעשות בעניין הזה.
מה בעניין ניהול הכסף, דאגה לעתיד וכו׳?
אני מפריש אחוז מסוים מכל מה שאני מכניס. גם כאן יש לי עוד למידה לעשות,
אבל לפחות זה קבוע. אחד הדברים שהבנתי זה שאני לא מבין מספיק לגבי התנהלות כלכלית.
לקחתי את בת הזוג שלי והלכנו לקורס ב״פעמונים״, ארגון שמספק למשפחות שנמצאות בבעיות כלכליות הדרכה וליווי.
השתתפנו בקורס שלהם והשיח בינינו השתנה. זה גם עזר לזוגיות ולהסתכלות קדימה.
פתחתי חשבון בנק נפרד לעסק, כי היה בלבול בין ״יהונתן האדם״ לבין ״יהונתן הצייר״ כעסק.
לסיכום, אז איפה אתה היום ביחס לנקודה שבה התחלת את הקורס?
למדתי להכות על הברזל כשהוא חם. בזכות הפעילות אִיתך והעידוד שלך,
עברתי לגור עם בת הזוג (אז קראתי לך ״מעצבנת״!). אנחנו מסכמים שנה של מגורים ביחד,
אני משלם בלי בעיה את השכירות והזוגיות חזקה מתמיד. למדתי להציב לעצמי מטרות חודשיות,
כמו לסיים כך וכך ציורים. אם עמדתי בהן אני מפנק את עצמי, למשל בג׳קוזי במלון ב70 שקלים.
למדתי לזרוע המון זרעים: שיחות עם גלריות חדשות, לקוחות פוטנציאליים.
אני מבין שזה בסדר שהרוב לא יוביל למכירות, אבל מתוך כל הזרעים חלק מהדברים כן הוביל לפרנסה.
שילמתי במלואו חוב שהיה לי לבנק, החזרתי לאימא שלי את מלוא הכסף שהלוותה לי
ופתרתי עוד כל מיני קצוות לא פתורים. מבחינה כלכלית,
הגעתי להכנסות של פי 150% ממה שהיה לי שנה קודם
כבר באותה השנה שבה לקחתי את הקורס ואני מקווה השנה לעבור את זה
. כמובן, יש המון עלויות שמעורבות, שגדלות ככל שההכנסה גדלה,
אבל זה נתון שאני גאה בו ומחשיב את השיעורים שלך כאחד הגורמים העיקריים להצלחה הזאת.
הכי חשוב, שולי, שאני מרגיש ממוקד יותר, אמיץ יותר, חזק יותר, מסוגל יותר.
אני מרגיש גבר-גבר. יש לי יכולת להיות אחראי לחיים שלי
ולנתב את המסלול שלי וזאת תחושה אדירה שבאמת אין לי מילים לתאר.
ולסיום, יהונתן, מהי ההמלצה החשובה ביותר שאתה יכול לתת לאמנים שלמדו את השיטה?
למצוא מישהו שאפשר ללמוד ממנו, כמו מנטור. ולא לוותר.
יעבור הזמן והקורס ייראה יותר רחוק והדברים שלמדתם יהיו דהויים. המציאות תדפוק על הדלת.
אבל אסור לוותר. הצעדים שיש כאן הם צעדים בטוחים. תיצמדו לתוכנית. זה יעבוד עבורכם.
הדברים מניבים תוצאות לא רק במישור הכלכלי. לפני זמן מה יהונתן וזוגתו נישאו וכעבור שנה נולדה להם בת.
